ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות באר שבע
|
1982-06
11/11/2007
|
בפני השופט:
אקסלרד ישראל
|
- נגד - |
התובע:
טרבלסי יערית
|
הנתבע:
לוגסי יורם
|
החלטה |
על עיקרי העובדות אין למעשה מחלוקת בין הצדדים.
התובעת הזמינה מן הנתבע שירותי צילום לאירוע זבד הבת. השירות שהוזמן כלל צילום תמונות וסרטי וידאו ו-DVD. תמורת השירות שילמה התובעת סכום של 650 ש"ח. התמונות סופקו, אולם הסרטים לא.
על פי האמור בתביעה, פנתה התובעת לתובע מספר רב של פעמים בבקשה לקבל את הסרטים, אך נדחתה בלך ושוב. בסופו של דבר התברר כי ההקלטה התקלקלה. הנתבע ניסה לתקן את התקלה אך הדבר לא עלה בידו. לגרסת הנתבע, הייתה תקלה במצלמה, בכך שהיא לא קראה את סוג הסרט שהכניס אליה.
התובעת העידה כי נגרם לה נזק רגשי רב, מאחר והמדובר היה באירוע חשוב, שהתקיים במשך 5 שעות. היא ציינה כי היא ובעלה עברו דרך ארוכה עד אשר זכו ללדת את ילדתם. סכום התביעה הוא 15,000 ש"ח.
סבור אני כי במקרה הזה חל הכלל כי הדבר מדבר בעד עצמו.
סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן:
41.
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה
—
על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.
אין ספק כי לתובעת לא הייתה ידיעה וגם לא יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתקלה במצלמה, אשר הביאה לנזק שנגרם לה. המצלמה הייתה בשליטתו המלאה של הנתבע. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים אני סבור כי קלקול הסרט מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט אמצעי זהירות סבירים, מאשר עם המסקנה כי הוא נקט באמצעים כאלה. התובע לא אמר דבר או חצי דבר לגבי אופן תחזוקת המצלמה בשגרת עבודתו. הוא לא העיד כי ניסה לבצע צילום ניסיון לפני תחילת האירוע, על מנת לוודא שהמצלמה קוראת את הסוג הנכון של הסרט. הוא טען כי מסר את המצלמה לתיקון, אך לא הציג כל ראייה לכך. הוא גם לא הציג כל ראייה לכך כי גם אם הייתה תחזוקה נאותה של המצלמה, לא ניתן היה למנוע את התקלה.
לאור האמור לעיל, באתי למסקנה כי הנתבע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו במקרה הזה, שלא הייתה מצידו התרשלות שיחוב עליה.
בהינתן כל אלה, דין התביעה להתקבל, אם כי לא בסכום הנתבע.
אין ספק כי לתובעת נגרמו עגמת נפש וצער רב, משלא עלה בידיה להנציח את האירוע המשפחתי בעל החשיבות. המדובר הוא באירוע שאין רבים כמותו בחיי בני זוג. שמענו כי לידת הבת באה לאחר מאמצים של בני הזוג להביא את ילדתם לעולם. מן הצד האחר, יש לקחת בחשבון כי לבני הזוג תמונות של האירוע, כך שלמעשה נותרה בידם מזכרת מן האירוע.
לאור הדברים האלה, אני אומד את נזקה הרגשי של התובעת בשל עגמת הנפש שנגרמה לה ב-5,000 ש"ח.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 5,000 ש"ח, להשיב לה סכום של 400 ש"ח מסכום התמורה ששילמה התובעת, ולשלם לה הוצאות משפט בסכום כולל של 500 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 21 יום.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
ניתנה היום א' בכסלו, תשס"ח (11 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.
?xml:namespace>